משמעות "הצופים" בשבילנו....
אופיר בן 16 ותשעה חודשים.
מכיתה ד´ ,בעת שלמד בבי"ס יסודי , הצטרף לתנועה יחד עם עוד שלושה מבני כיתתו.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון. זו לא עוד פעילות שגרתית, עבורו – בוקר יום שלישי הוא יום של
שמחה והתרגשות , שמחה המלווה אותו עד היום באותה עוצמה.
קשה לתאר במילים את המשמעות העצומה וההשפעה שיש להשתתפותו בתנועה ,
אנסה להמחיש לכם ע"י מספר דוגמאות , בתקווה שתבינו עד כמה השתתפותו בתנועה
חשובה ומשמעותית לא רק עבורו , אלא עבור כולנו כמשפחה:
ערב קודם , הוא מכניס לתיק את החולצה והעניבה.
בבוקר , הוא מודיע שהוא הולך היום לצופים.
בכל פעם שהוא חוזר עם מדי הצופים , הוא מספר על הפעילות ותמיד " אמא היה לי כייף" .
בשנה הראשונה , במסיבת סוף הקיץ בשבט "אביב" הוגשם לאופיר חלום.
הוא שר על הבמה עם ילדי הקבוצה את השיר "איך שיר נולד". זה היה החלום שלו לשיר מעל במה,
ובאירועי הקיבוץ לא ניתנה לו האפשרות להשתתף. במשך שבוע הוא סיפר לכולם שהוא שר בצופים.
מיותר לציין, שאני התרגשתי באותו יום עד דמעות.
היציאה למחנה קיץ ולטיולים בשבתות- לאופיר אין חברים בקיבוץ , ואין לו פעילות חברית בשבתות.
עבורו, היציאה עם התנועה היא התרגשות שלא ניתן לתאר.
הוא מאושר!!!
הוא מחכה לטיול ובלילה לפני היציאה, הוא בקושי מצליח להרדם. בבוקר הוא קם מאד מוקדם מרב
התרגשות וציפייה.
בפגרת הקיץ, אופיר ממש מחכה שהפעילות תתחדש. הוא מדבר על החברים שיש לו בצופים, הוא
אומר "אני מתגעגע" .
הוא מדבר על המדריכים שלו. לפני שבועיים פגשנו במסעדה את אחת המדריכות שהייתה לו לפני
מס´ שנים , ההתרגשות הייתה הדדית. הוא לא שוכח!!
מאז ועד היום , למרות שאינו לומד בבי"ס בת"א , הוא מקפיד להגיע שנה אחר שנה לפעילות
של התנועה עם אותה התרגשות ואותה גאווה להיות חלק מקבוצת ילדים רחבה ולהרגיש "שווה בין
שווים".
בשבילנו , השתתפותו בתנועה "משכיחה" מאיתנו את היותו ילד מיוחד .
גם בפעמים בהן הייתי ספקנית אם יחזיק מעמד בטיול או במחנה,
המדריכים הם אלה שחיזקו אותי ולימדו אותי להאמין בו וביכולת שלו.
אני מודה לכל אחד מכם , על החוויה הנפלאה ועל התרומה הכל כך מיוחדת שלכם להתפתחותו של אופיר. תודה מכל הלב!!
סמדר (אמא של אופיר)
