מתן מועצת תנועות הנוער בישראל


  
הסתדרות הנוער העובד והלומד                                                     

ראשי תיבות: נוע"ל.                                                                           

שנת ייסוד: תרפ"ה, 1924.

סיסמת התנועה: "לעבודה, להגנה ולשלום, עלה והגשם!"        
           

חולצת התנועה: חולצה כחולה ושרוך אדום. מקור החולצה הכחולה הוא בבגדי העבודה של הפועלים, שהיו (ועודם) כחולים. השרוך האדום – כצבעו המסורתי של מעמד הפועלים.

מטרות התנועה:

1.  בוגר הרואה את האדם ואושרו כיסוד מרכזי בהוויה ומקיים אורחות חיים 
     המבטאים אמונה זו.
2.  בוגר בעל עמדות דמוקרטיות וסוציאליסטיות.

3. בוגר הרואה את מסורת ישראל כמקור השראה ולא כמקור סמכות.

4. בוגר שהאחריות האישית והטלת הספק הינם יסודות בגיבוש תפיסת עולמו
    ומימושה.
5. בוגר המבסס את קיומו החומרי, והתרבותי על עשייה אישית.

6. בוגר המעורב ופעיל בתהליכי שינוי חברתיים בכיוון אמונותיו ותפיסותיו.

7. בוגר השואף להגשים עצמו במדינת ישראל ושותף לתהליכי בנייתה והגנתה.

8. בוגר השואף להגשים עצמו במסגרת הקיבוץ או במסגרות שיתופיות  
   סוציאליסטיות אחרות.

 המנון התנועה: האינטרנציונל (תרגום עברי - חיים חפר)

קום עם עובד הרם דגליך

מהשדה מן הסדנה                                                  

כל הרואה שלום ולחם    

הוא אח איתך לאמונה

 

עולם ישן עדי יסוד נחרימה

מגב כפוף נפרוק העול

את עולמנו אז נקימה

לא כלום אתמול-מחר הכל!

 

האחווה היא דגלנו וחירות לכל עם

עם האינטרנציונל ייעור ישגב אדם!

האחווה היא דגלנו וחירות לכל עם

עם האינטרנציונל ייעור ישגב אדם!


"יום הולדת" רשמי: חג סוכות תרפ"ה. בו נפגשו 150 נציגי חבורות הנוער העובד מכל רחבי הארץ בתל אביב והחליטו להקים את "הסתדרות הנוער העובד".

פרישת הפעילות: למעלה מ-700 קינים, סניפים ומועדונים בכל רחבי הארץ.

מבנה התנועה:

עוד בראשיתה של "הסתדרות הנוער העובד" נטבע העיקרון "ביתנו פתוח לכל נערה ונער" והוא מוגשם במלוא מובן המילה גם כיום – התנועה פתוחה לכל בני הנוער הרוצים להיות חברים בה, ללא קשר לזהותם החברתית התרבותית. כיום, מאגדת בתוכה תנועת הנוער העובד והלומד עשרות אלפי בני נוער מכל שכבותיה ורבדיה של החברה בישראל. כל אחד מהם משתתף בפעילות תנועתית המותאמת לצרכיו המיוחדים, מורשתו התרבותית ורוח הסביבה בה גדל. הסתדרות הנוער העובד והלומד היא תנועת הנוער הציונית היחידה הפועלת בקרב יהודים, ערבים ודרוזים גם יחד.

התנועה נחלקת למספר חטיבות פעילות:

הקן העירוני - קינים ומועדוני נוער ביישובים עירוניים ושכונות.

הקן הקיבוצי – הקן בקיבוץ הינו חלק אורגני ממערכת החינוך בקיבוץ, לעיתים מספר קינים קיבוציים פועלים יחד במתכונת של קן אזורי.

חטיבת בני המושבים – הקן המושבי - הפעילות במושבים מקיפה ילדים ונוער רבים במושבים תוך מימוש יעדים חינוכיים, תנועתיים וחברתיים, כחלק אינטגרלי מפעילות מערכת החינוך במושב ובמועצה.

הקן הערבי - פעילות התנועה בקן הערבי הינה פעילות ייחודית, המשלבת את חוויות תנועת הנוער עם הערכים המייחדים את הנוער העובד והלומד, עם תפיסת הכלליות של ההסתדרות ועם המסורת והמנהגים הרווחים בישובים הערביים. בנוסף, במהלך שנת תשס"ו פתחה תנועת הנוער העובד והלומד מוקדי פעילות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, על יישוביה המוכרים והבלתי מוכרים.

הקן הדרוזי - תנועת הנוער העובד והלומד היא התנועה הגדולה ביותר בעדה הדרוזית. פעילותה מתקיימת בכל כפרי הדרוזים בארץ. בני הנוער הדרוזים המצטרפים לתנועה, בוחרים במסגרת המפגישה בין בני דתות שונות על בסיס פעילות בלתי פורמאלית.

המחדשים – האיגוד המקצועי לנוער - תנועת הנוער העובד והלומד, שהוקמה על ידי נערים עובדים, ממשיכה לקחת אחריות על סביבתם החברתית, החינוכית, התרבותית והמקצועית של הנערים העובדים בישראל גם היום. מדריכי המחדשים – האיגוד המקצועי לנוער פועלים בסניפים, בשכונות, בבתי הספר המקצועיים ובמקומות העבודה, במטרה לתת מענה חינוכי ואנושי לצרכיהם הייחודיים של הנערים והנערות העובדים בישראל.

 
אופני הפעילות:
  1. הקבוצה החברתית – זוהי קבוצת השווים המהווה את התא הבסיסי ביותר בתנועת הנוער. רוב הפעילויות החינוכיות, החברתיות והתרבותיות בתנועה מתבססות על הקבוצה ועל הפעילות המשותפת של החברים בה.
  2. הפעולה – הפעולה היא כינוי למסגרת הפעילות התדירה והשגרתית של הקבוצה. הקבוצה עוברת בין פעולה לשלוש פעולות בשבוע (בהתאם לאוכלוסיה ולמקום הפעילות), דרכן נוצרת שגרת הפעילות של הקבוצה.

3.    מוסדות חניכים - מוסדות החניכים הם רק ביטוי אחד של ההתנהלות הדמוקרטית בתנועה. הפעילות החינוכית כולה מביאה לידי ביטוי את האמונה בערך הדמוקרטיה: החל באופן קבלת ההחלטות בקבוצה ובישיבות המדריכים, עבור בחינוך ביקורתי וקיום דיאלוג עם מאפיינים סימטריים בין המדריך והחניכים המעודד הבעת מגוון דעות, וכלה בעידוד המעורבות החברתית והפוליטית של החניכים, כאזרחים פעילים במערכה הציבורית הדמוקרטית בישראל.

4.    טיולים ומסעות - הטיול הוא אחד מהכלים החינוכיים והחווייתיים הבסיסיים ביותר בתנועת הנוער. חווית הטיול נחקקת בזיכרונו של החניך, והיא מהווה במה חינוכית וחברתית מופלאה. דרך הטיול, נחשף החניך לנופיה ואתריה של ארץ ישראל, למורשתה ההיסטורית וליופי הטבע. בתנועה מתקיימים טיולים מגוונים: השכבה הצעירה (ד´ – ח´) יוצאת לטיולים בין יומיים לשלושה והשכבה הבוגרת יוצאת לטיולים בין שלושה לארבעה ימים.

5.   טקסים - לטקסים בתנועה ערך חינוכי ותרבותי רב. ניתן להבחין בשני סוגים של טקסים: טקסים כלליים לציון מועדים, כגון ימי זיכרון (יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל), חג המעלות (חג התנועה - לציון פתיחת שנת הפעילות), האחד במאי. טקסים הקשורים למפעלים ואתרים ספציפיים: טקס י"א באדר (עליה לתל-חי), טקס הסיום של "המסע למסע לגילוי שורשי המהפיכה הציונית ומרד תנועות הנוער – שואה וגבורה" באנדרטת רפפורט בווארשה, טקסי הסיום של סמינרי המדריכים וכדומה. בטקס באים לידי ביטוי כישורים שונים ומגוונים (כגון נגינה, שירה, ריקוד, כתיבה, דרמה וכו´), המאפשרים לחניכים רבים להביא עצמם לידי ביטוי מסוג אחר ולקבל את הערכת חבריהם.

6.    פעילות קהילתית - בתנועת הנוער העובד והלומד מתקיים מגוון פעילויות התנדבותיות של קבוצות חניכים, הפונות כלפי הקהילה ותורמות לה. בין שלל הפעילויות, ניתן למנות התרמות, אימוץ מועדוני קשישים, ביקורים בבתי-חולים, השתתפות באירועים יישוביים/שכונתיים, הפקת אירועים משותפים להורים וילדים, הפקת טקסים וציון חגים בשיתוף ולמען הקהילה ועוד.

7.   פעילות ספורט – הספורט הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות הקינית ובנוסף, מפעילה התנועה תחרויות ספורט קהילתיות המאפשרות לכלל הילדים ובני הנוער בשכונה/יישוב (גם ובעיקר לאלה שאינם מצטיינים במשחק) לשחק במסגרת מאורגנת ומסודרת, המלווה על ידי מדריכים צעירים שהוכשרו לכך במיוחד, ומשלבים בתוך פעילות הליגה גם פעילויות חברתיות וחינוכיות.

8.    מרכזי למידה ומועדוניות - במקומות רבים, מפעילה התנועה מרכזי למידה ומועדוניות לילדים ובני נוער, המתקשים לעמוד במטלות הבית-ספריות, או מעדיפים להעביר את שעות הצהריים עם חבריהם במקום בבית ריק. המועדונית מקיימת אופני פעילות מגוונים ופתוחים בהם יכול כל ילד למצוא את מקומו, כגון משחק, שיחה, יצירה, בנייה, ערב סרט ועוד. פעילויות מרכז הלמידה כוללות העשרה וסיוע במטלות בית הספר, מתוך תפיסת חוויית הלמידה כפעילות חברתית המעצימה את יכולותיו, כישוריו ואישיותו של החניך.

9.    סמינרים, ימי עיון והשתלמויות - הסמינרים וימי העיון בתנועה מהווים יחידות הפעלה מודולאריות בלתי-תלויות, השוברות את שגרת הפעילות ומאפשרות פעילות חינוכית מרוכזת ומכווננת. הסמינרים וההשתלמויות מאפשרים התנתקות זמנית מהשגרה, והתרכזות בנושא הסמינר – מה שמאפשר העמקה והבנה חדה יותר בנושא המדובר.

10.  השיחה האישית - באמצעות השיחה האישית, יכול המדריך ללמוד על מקומו של החניך בקבוצה, על מקומה של הקבוצה והתנועה בחייו של החניך, על העניינים האישיים שלו, צרכיו ורצונותיו.

11.  ´הקייצות´ - מפעל הקייטנות התנועתי - תנועת הנוער העובד והלומד מפעילה במהלך חופשות הקיץ והחגים מאות קייטנות, שלא למטרות רווח. הפעלת קייטנות באמצעות מתנדבים, מדריכים צעירים ובוגרים חברי התנועה, מורידה את רכיב השכר מעלות הקייטנה, ובכך מאפשרת קיומה של פעילות זולה, במחיר שווה לכל נפש, הפועלת בהתאם למאפייני תנועת הנוער ובתיאום ואישור עם משרד החינוך.

12.  מחנות הקיץ- כמו הטיול והמסע התנועתי, גם מחנה הקיץ מהווה נקודת-שיא שוברת-שגרה ברצף החינוכי. בניגוד לטיול, מהווה המחנה התנסות של החניכים ביצירת מעין שגרה-עצמית הנשענת על כישוריהם ושיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה. הקבוצה בונה לעצמה בית (מחנה – בתים מסנדות, מטבח, מתקן לתליית כביסה, מתקן לציוד אישי, גדר, שער וכו´) באמצעות כישורי המחנאות של חבריה, ובעזרת יוזמתם ויכולותיהם. למחנה מאפיינים דואליים של שיתוף פעולה ותחרות, והוא משלב בין אוטונומיה קבוצתית ולקיחת אחריות אישית של החניכים על הפעילות ושגרת החיים במחנה, לבין הדרכה ופיקוח מצד המדריכים.
   
 פעילויות ייחודיות:
המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה: בכל שנה, יוצאים מאות חניכי התנועה, משכבות י"א-י"ב ומחוות ההכשרה למסע התנועתי לפולין. במסע התנועתי אנו שמים דגש רב על פעילותן של תנועות הנוער הציוניות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה.
  1. צרור פרחים למשפחות שכולות ("זר לנופל"): מבצע רחב היקף, המתקיים כבר שנים רבות, בשיתוף היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, וארגון מגדלי הפרחים בישראל. במסגרתו מכינים חניכי התנועה עשרות אלפי זרי פרחים, מחלקים למשפחות השכולות בכניסה לבתי העלמין הצבאיים ומניחים אותם על קברי החיילים במהלך יום הזיכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל. מבצע זה נועד להבטיח שלכל חלל ועל כל קבר יונח זר פרחים, ולמנוע ספסרות במחירי הפרחים, המנצל את כאבן של המשפחות השכולות.
  2. עליה לתל-חי - "לקראת הדרכה ומשימה": מדי שנה, בי"א באדר, עולה תנועת הנוער העובד והלומד לתל-חי, על מנת לציין את נפילתם של טרומפלדור וחבריו על הגנת תל-חי ואצבע הגליל. במהלך הטקס, הנערך מול מצבת הנופלים, מקבלים החניכים את סמל התנועה.
  3. "מחבקים את ילדי קו העימות" – במהלך מלחמת לבנון השנייה, יזמה תנועת הנוער העובד והלומד מבצע שמטרתו קיום פעילות חינוכית רחבת היקף, בשעת חירום, באתרים בטוחים, לאלפי ילדים ובני נוער מאזורי העימות ופעילות הפגתית חברתית לילדים השוהים במקלטים בישובי הצפון. התוכניות הופעלו על ידי מדריכיה הבוגרים והצעירים של תנועת  הנוער העובד והלומד. התוכניות הופעלו ומופעלות על ידי מדריכיה הבוגרים והצעירים של תנועת  הנוער העובד והלומד. בתוכניות החינוכיות השונות השתתפו מעל ל – 15,000 ילדים ובני נוער מ – 63 רשויות מקומיות יהודיות, ערביות ודרוזיות. הפעילות ממשיכה בתוכניות אורך וכן בהתגייסות להפעלת הילדים ובני הנוער בעיתות מצוקה (לדוגמא ילדי שדרות באביב 2007).
  4. תוכנית "קינים אחים" ומחנה "תנועה אחת" – תוכניות חינוכיות משותפות לקינים היהודיים, הערביים והדרוזים בתנועה.
  5. הקשר עם הבונים דרור – פעילות משותפת עם התנועה האחות העולמית בארץ ובחו"ל.
  6. התאגדות בני נוער עובדים – פעילות לאיגודם של בני הנוער העובדים במדינת ישראל למען שמירה על זכויותיהם בעבודה.
  7. מפעל יוסי יפה – אירוע הנצחה ופיתוח הסביבה - מאות מחניכי השכבה הבוגרת של התנועה פורצים שבילים חדשים בטבע ומטפחים את הקיימים, משקמים עתיקות ואתרים היסטוריים, חושפים מעיינות ועוד לזכרו של יוסי יפה ז"ל.

הגשמה:

בפני כל חניך בתנועת הנוער העובד והלומד עומדת האפשרות לבחור להמשיך את חברותו בתנועה, באחת ממסגרות ההמשך המגשימות של התנועה.

חניכי הקן העירוני, הקיבוצי, והמחדשים ממשיכים למסלול "חוות ההכשרה". חניכי חוות ההכשרה בוחרים להתנסות בחיים בקבוצת שווים שיתופית וריבונית, ובלקיחת אחריות, הלכה למעשה, על קיומה של הפעילות החינוכית בתנועת הנוער, דרך ריכוז קיני התנועה, ליווי מדריכים והדרכת השכבות הבוגרות.

בסוף שנת חוות ההכשרה מתגייסים חברי הגרעין לשירות צבאי במסלול הנח"ל, הכולל פרק צבאי של תפקידי לחימה (גדוד 50, גדוד הקרקל) או חינוך (מורות חיילות, מד"נים) ולאחריו פרק משימה לאומית במסגרתו פועלים חברי הגרעין בחינוך בני נוער בשכונות ובעיירות פיתוח. בוצות ההגשמה של הקן המושבי(גרעיני עודד). מתנדבים בשנת שירות (י"ג), העוסקים בעיקר בהדרכת הנוער בשכבות הביניים (ז´-ט´), הנחיית מד"צים והובלת פרויקטים במועצות האזוריות ובתנועה. בנוסף פועלים חברי הגרעין בבתי-הספר, במועדונים ובפעילויות קהילתיות אחרות. חלק מהגרעינים ממשיך בסוף שנת הי"ג לשירות צבאי במסלול הנח"ל (ראה למעלה).

בקן הערבי והדרוזי מתנדבים בוגרי ובוגרות התנועה אשר אינם מתגייסים/ות, כמגשימים וכחלוצים של רעיון השליחות החברתית וההתנדבותית בחברה הערבית והדרוזית בישראל. בוגרים אלו פעילים בהתנדבות בקיני התנועה בארץ ומקדישים מזמנם להרחבת פעילות התנועה ביישוב והנהגת הנוער למעורבות חברתית. בשנה"ל תשס"ז השתתפו 90 בוגרי הקן הערבי במחזור הראשון של מתנדבי שנת שירות בקן הערבי בנוער העובד והלומד. בקן הדרוזי השתתפו מעל לעשרים מתנדבות שנת שירות במחזור הראשון של מתנדבות שנת השירות בקן הדרוזי.

מזכ"ל התנועה כיום: פסח האוספטר.

כתובתנו: הסתדרות הנוער העובד והלומד, רח´ קיבוץ גלויות 120, תל אביב  66877

מספרי טלפון: מרכז התנועה – טלפון: 03-5125125 פקס: 03-5125178

טלמסר האיגוד המקצועי לנוער (לשאלות או דיווח על הפרת זכויות בני נוער בעבודה):   *1121 מכל טלפון .

כתובת דוא"ל: noal@noal.co.il

כתובת אתר האינטרנט: www.noal.org.il 
  כתובת אתר האינטרנט של האיגוד המקצועי לנוער: www.minimum.org.il


בניה עיצוב ואכסון: Blacknet